פיב"א - מהי הליגה?

פיב"א

פיב"א הוקמה בשנת 1932, כגוף המנהל של כדורסל חובבים בינלאומי. במשך שלושים ושלוש השנים הראשונות היא פעלה כארגון ללא מטרות רווח. ב-1995 הפך הארגון לחבר מלא ב-SportAccord ובהמשך אותה שנה הוא גם הפך לחבר מייסד של איגוד המשחקים העולמי הבינלאומי.

בשנת 1996, FIBA הסכימה ליצור לוח אירועים משלה המכסה את כל האליפויות היבשתיות ואליפויות העולם לנשים. המהלך הזה שינה את האופן שבו כדורסל משוחק לנצח על ידי מתן הזדמנויות נוספות למדינות שאולי לא הייתה להן הזדמנות לשחק על במה עולמית בעבר.

בשנת 2000 השיקה פיב"א את קמפיין "Got Game" העולמי, שמטרתו להגביר את המודעות לפופולריות של הכדורסל ולשפר את שיעורי ההשתתפות ברחבי העולם. הם פיתחו מספר יוזמות כדי להפוך את משחק הכדורסל לנגיש לילדים ולמבוגרים כאחד.

כיום, עם למעלה מ-200 חברים ברחבי העולם, פיב"א הייתה חלק חשוב מהכדורסל הבינלאומי וממשיכה להיות כזו בעשור השני שלה כאיגוד ספורט!

העתיד של פיב"א

בעתיד, FIBA מקווה להרחיב את מספר החברות שלה. מטרת הארגון היא לחבר את כל 200 הפדרציות הלאומיות ולהגיע למספר כולל של 400 חברים. המטרות הללו שאפתניות ומבהירות שאת עתיד הכדורסל יוביל הארגון הזה.

סיבה מרכזית לתקווה זו היא ב-2020, כאשר טוקיו תארח את המשחקים האולימפיים; יפן אינה חברה ב-FIBA כרגע. ליפן יש את אחת הקבוצות התחרותיות ביותר באסיה והיא תספק תוספת חשובה לסגל המדהים ממילא.

ההיסטוריה של פיב"א

ה-FIBA, הידועה גם בשם Fédération Internationale de Basketball Amateur, הוקמה כל הדרך בשנת 1932. הארגון נמצא בסמכות השיפוט של שש פדרציות יבשתיות ויש לו חברים בלמעלה מ-200 מדינות בכל שש היבשות.

המטרה המקורית של פיב"א הייתה להדריך שחקנים וקבוצות חובבים ברחבי אירופה ובחלקים אחרים של העולם על ידי קביעת מערכת חוקים וכללים שישלטו על משחק הכדורסל. עד למועד זה, לא היו כללים או תקנות אוניברסליים ששלטו במשחק הכדורסל מחוץ לצפון אמריקה.

עם זאת, כשהקבוצות האירופיות החלו לגדול יותר תחרותיות ברמה הבינלאומית והחלו לנצח משחקים נגד קבוצות אמריקאיות, התברר שצריך להיות יותר מבנה והיררכיה במשחק הבינלאומי. בשנת 1946, בפגישה בקופנהגן, דנמרק, הוקמה ועדה עם נציגים מבלגיה, צ'כוסלובקיה, צרפת, לוקסמבורג, הולנד, רומניה, ברית המועצות ויוגוסלביה שלימים נודעה בשם פיב"א.

בשנת 1951, כאשר טורניר אליפות אירופה הראשון התקיים ברומא, איטליה, שם הפכה צרפת לאלופה בפעם הראשונה, זה סימן רשמית את המעבר מארגון חובבים לגוף מנהל רשמי של כדורסל בינלאומי.

מאז הוא גדל מאוד ברחבי העולם עם ייצוג בכל יבשת מלבד אנטארקטיקה.

פדרציות לאומיות

לפיב"א יש בסך הכל 200 פדרציות לאומיות הפרוסות על פני שש יבשות. חברים אלה מתחלקים לשלושה אזורים: אפריקה, אסיה וצפון אמריקה. לכל הפדרציות הללו יש גופים משלהם העוסקים בכדורסל ברמה הלאומית. חלקם קשורים לארגונים אחרים, כמו קונפדרציית הכדורסל האירופית או האסייתית.

על מנת להפוך לחלק מה-FIBA, אדם חייב להיות חבר בפדרציה לאומית. לחלופין, אתה יכול להיות חלק מהקונפדרציה האזורית שהאזור הגיאוגרפי שלך נופל תחתיו. הפדרציות הללו מגיעות ממדינות בכל רחבי העולם כמו ארגנטינה, אוסטרליה וברזיל.

קונפדרציות אזוריות

מנוהלת על ידי FIBA, יש שש קונפדרציות אזוריות. הקונפדרציות הללו מחולקות לפי אזור גיאוגרפי ומפקחות על המדינות שלהן. מאמר זה יתמקד בקונפדרציה של צפון אמריקה מכיוון שהוא אחד מששת האזורים המפוקחים על ידי FIBA.

הקונפדרציה של צפון אמריקה מחולקת לשתי תת-קונפדרציות: מרכז אמריקה והקריביים. תת-הקונפדרציה של מרכז אמריקה מפקחת על מדינות כמו בליז, קוסטה ריקה, אל סלבדור, גואטמלה, הונדורס, פנמה, ניקרגואה ועוד. תת-הקונפדרציה הקריבית מורכבת ממדינות כמו אנטיגואה וברבודה, בהאמה, ברבדוס, קובה, הרפובליקה הדומיניקנית ועוד.

לכל אזור יש מערכת תקנות משלו עבור ליגות הכדורסל שלו. לדוגמה, באזור זה (צפון אמריקה) יש דרישות לקבוצה של לפחות שלושה שחקנים וכן מספר מקסימלי של שחקנים שיכולים להיות על המגרש בו זמנית.